בלוטת התריס – השמש של הגוף

בלוטת התריס – השמש של הגוף

מאת: גאיה בשן

בימים אלה מתחוללת סערה ציבורית סביב החלפת תרופת האלטרוקסין הותיקה לטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס בתרופה חלופית. עקב החלפת ההרכב הכימי של התרופה, מטופלים רבים יצאו מאיזון הורמונלי וסובלים מתופעות לוואי מטרידות, ללא אופציות רפואיות קונבנציונליות אחרות. לרפואה הסינית הקלאסית יש הבנה מעמיקה ומענה יעיל לטיפול במצב זה.  

בלוטת התריס (בלוטת המגן, תירואיד) מייצרת ומפרישה הורמוני T4 ו- T3 בתגובה להפרשת הורמון TSH  מההיפופיזה. הורמוני התירואיד חשובים ביותר לתפקוד תקין של מערכות גוף רבות ואחראים על קצב המטבוליזם: הם מעלים את תפוקת הלב, מגבירים את התנועה הפריסטלטית במערכת העיכול, תומכים בתהליכי פירוק ובניה של עצם, מגרים את מרכז הנשימה במוח כך שיהיה רגיש יותר לירידה בחמצן ולעליה בפחמן דו-חמצני, מפרקים שומן ומעודדים יצירת גלוקוז המנוצל ליצירת אנרגיה, מאפשרים תגובות מהירות יותר, מעלים רגישות לרצפטורי בטא כך שיקלטו אדרנלין בקלות ומאפשרים שחרור חמצן מההמוגלובין בקלות.

תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) נגרמת לרוב עקב בעיה ראשונית בבלוטה, שאינה מייצרת הורמוני תירואיד. בבדיקות דם יתקבלו ערכי  T4 ו- T3 נמוכים וערכי TSH גבוהים, תוצאות המעידות על ניסיון של ההיפופיזה לגרות את בלוטת התריס לעבוד. מצב זה נגרם לרוב עקב דלקת לא זיהומית בבלוטה כתוצאה ממחלה אוטואימונית הנקראת השימוטו, במהלכה נוגדנים תוקפים את הבלוטה והופכים אותה ללא-תפקודית. תת פעילות יכולה לנבוע ממצבים רפואיים נוספים, כגון מתן יוד רדיואקטיבי במצבי פעילות יתר של הבלוטה, דלקות זיהומיות, סרטן ועוד. הסימפטומים האופייניים לתת פעילות הנם עייפות, עליה הדרגתית במשקל, אי-סבילות לקור, עצירות, כאבי שרירים ומפרקים, הפרעות מחזור, נשירת שיער, עור יבש וקצב לב איטי.

מפלט אחרון לפני טיפול תרופתי

אנה (שם בדוי), אשה בת 46, הגיעה אלי מדוכדכת מאד עקב עייפות הולכת וגוברת ממנה היא סובלת בשנה וחצי האחרונה. למרות שהיא הולכת לישון כבר בשעת ערב מוקדמת, היא חייבת לישון שעתיים-שלוש במהלך היום כדי להמשיך לתפקד. למצב זה מתווסף בלבול וחוסר ריכוז, עצירות הגורמת לתחושת כבדות פיזית, חוסר חיוניות ורתיעה מקור, הגורמת לה לישון במהלך חודשי הקיץ בסלון, משום שאינה יכולה לשאת את המזגן שמדליק בן זוגה בחדר השינה. לדבריה, מצב זה מחבל בכל תחומי חייה, החל מתפוקתה במקום עבודתה החדש, וכלה ביחסיה עם חברים קרובים המתלוננים שאינה מוצאת זמן להפגש עימם כבעבר. לפני כחצי שנה עשתה בדיקות דם שהצביעו על כך שערכי תפקוד בלוטת התריס שלה נמוכים ורופא המשפחה יעץ לה להתחיל לקחת את תרופת האלטרוקסין לאיזון תפקודי הבלוטה. בעבר היא דחתה את הצעתו מתוך חשש להיות תלויה בכדורים לכל חייה, ופנתה אלי לטיפול כמפלט אחרון לפני צעד זה.

לשמור על האש הפנימית

מבחינת הרפואה הסינית, ניתן לדמות את בלוטת התריס לשֶמֶש של הגוף, התומכת בכל מערך החיים. מיקומה האנטומי של הבלוטה בצוואר, מקום כניסה משמעותי של יאנג אל הגוף, מצביע  על חשיבות קיומן של איכויות יאנגיות כמו תנועה, אקטיביות, חוזק, מהירות, קלות וחום לפעילותה התקינה. מצב של היפותירואידיזם משקף תוצאה של חוסר באנרגיה יאנגית זו, הבא לידי ביטוי בעודף יחסי באיכויות הייניות של קור, איטיות וכבדות אנרגטית. ואכן, אנרגיה של אש דרושה לכל רמות התפקוד ולכן נחלק הגוף ברפואה הסינית למחמם עליון, אמצעי ותחתון. כך, בעוד שהאש של המחמם התחתון מיוחסת לייצור ה TSH בהיפופיזה, אש המחמם האמצעי קשורה לחילוף חומרים ולייצור הורמוני תירואיד בבלוטת התריס באופן ישיר.

הבנה זו מכוונת לכך שבלוטת התריס קשורה באופן הדוק למרידיאן הטחול, שהנו בעל חשיבות רבה בבניית ובשימור האש של המחמם האמצעי. הטחול אחראי לתהליכי התמרה של חומרי תזונה לדם ולאנרגיה, לנשיאת הצ'י כנגד כֹּח הכבידה ולבהירות רעיונית. חולשה של אנרגית הטחול גורמת לפגיעה בחילוף החומרים ולהיווצרות ליחה, המכבידה על התנועה החופשית. עובדה זו מסבירה מדוע אנשים כה רבים בחברה המערבית סובלים מתת פעילות של בלוטת התריס. בעוד שבתורות הרפואה שצמחו במזרח ניתן דגש מרכזי לאש של מערכת העיכול, בחברה המערבית אין לכך התייחסות מיוחדת. כבר מילדות אנו מקררים את עצמנו יתר על המידה במזגנים, במשקאות קרים, בתזונה לא מבושלת ובגלידות, מצבים המכלים את רמת היאנג בגופנו ומחלישים את אש מערכת העיכול.

סלט טרי הוא לא בהכרח בריא

כבר באבחנה הראשונית שערכתי לאנה ניכר מחסור משמעותי באש ובאנרגית יאנג. הדופק שלה היה חלש, עמוק ואיטי והלשון היתה חיוורת, רחבה, חסרת טונוס ובעלת סימני שיניים המעידים על חוסר באנרגיה. כששאלתי את אנה מה היא אוכלת במהלך היום נדהמתי לשמוע כי התפריט שלה מתבסס על סלטים, פירות ומוצרי חלב, מתוך מחשבה שמזונות אלה קלים לעיכול ויסייעו לה לרזות. הסברתי לאנה כי היפותירואידיזם הנו מצב של חוסר חום, ולכן אכילה של מזון-נא ולא מבושל, כמו גם אכילת מזון ישירות לאחר הוצאתו מהמקרר, מחמירה את חוסר האיזון בין יין ליאנג (ואת תת פעילות הבלוטה, במונחי הרפואה המערבית). סיכמנו שכדי לבנות מחדש את אנרגית היאנג, להקל על העיכול ולאפשר ספיגה טובה יותר מהמזון היא תתחיל לאכול מזון מבושל, מוקפץ, מאודה או אפוי, שהנו בעל אנרגיה חמה, תוך הוספת תבלינים מחממים כגון כורכום, כמון, ג'ינג'ר, אגוז מוסקט, פלפל שחור, אניס, קינמון ופפריקה. 

במקביל לשינוי התזונתי, טיפלתי באנה באמצעות דיקור בנקודות המעוררות מחדש את אנרגית האש תוך תמיכה באדמה, מאחר שבשלב מאוחר יותר של הטיפול נוכחתי לדעת שנפגעה מאירוע טראומתי שערער את פאזת האדמה (פיטורים פתאומיים מהעבודה) ויתכן שאף היווה קטליזטור להתחלת מנגנון המחלה. בטיפולים רבים עשיתי שימוש במוקסה, שהנו צמח חריף וחם, איכויות המאפשרות לו לחמם את מערכת המרידיאנים ולטפל במצבים הנובעים מקור, מחוסר תנועה, מחולשה כרונית ומעייפות. המוקסה מוצתת ומוחזקת מעל לגוף, ובכך נוצרת השפעה חזקה המעוררת זרימת צ'י ומחזקת את רמת היאנג בגוף.

לאחר מספר חודשי טיפול הפסיקה אנה להרגיש את הדכדוך התמידי שהיתה שרויה בו, הכבדות הפיזית פחתה והחיוניות חזרה לדופק וללשון. ככל שהתמידה בתזונה החמה נעלמה תופעת העצירות והיא החלה לדווח על חזרתה של יכולת הריכוז אותה הכירה בעבר. היא הקפידה לצאת כל יום להתחמם בטיול קצר בשמש ונרשמה שוב לקבוצת ההתעמלות שאותה זנחה, פעילות שתרמה לתנועת האנרגיה הפנימית שלה. כאשר הגענו למצב שבו אנה לא היתה זקוקה עוד לשינה במהלך היום ושנת הלילה סיפקה לה תחושת ערנות היא עשתה בדיקות דם, וגילתה לשמחתה כי ערכי הורמוני התירואיד וה – TSH חזרו לטווח הנורמה.

המקרה של אנה מדגים כי הטיפול באמצעות הרפואה הסינית הקלאסית תומך באנשים הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס ומאפשר שיפור במדדים המעבדתיים של רמות הורמוני התירואיד. עם זאת, גם אנשים שבלוטת התריס שלהם אינה תפקודית באופן מוחלט יכולים להיעזר ברפואה זו לשיקום תפקודי היאנג בגופם, כך שלמרות שאין להם הפרשה של הורמוני תירואיד, התפקודים הפיזיים שהנם באחריות הבלוטה יכולים להשתקם.

פורסם לראשונה במגזין הבריאות של חברת ביטוח הראל בינואר 2012

אבחנת גוף

אבחנת גוף: מראה חיצוני כמפתח להבנת מצבי בריאות וחולי פנימיים

מאת: גאיה בשן
רובנו עסוקים במהלך היום יום במראה הפיזי שלנו. החברה המערבית חינכה אותנו להבחין ב"פגמים" שלנו ולעסוק בשאלות כמו האם העור שלנו חלק דיו, האם השיער נראה מבריק ושופע, האם הציפורניים ואצבעות הידיים יפות, האם מידות הגוף פרופורציונליות ועוד. יחד עם זאת, מעטים מאיתנו מודעים לעובדה שלכל אחד מהסממנים הפיזיים שלנו ישנה משמעות עמוקה המשקפת את נטיותינו הבריאותיות, את מצבנו הפנימי הפסיכו-פיזי ואת חוסר האיזונים היכולים בסופו של דבר להעיד על מחלות.

התבוננות פשוטה או צילום רנטגן? להסתכל בקנקן כדי לדעת מה יש בו

מטרת הרפואה הסינית הנה לאבחן ולהסביר את מקורות הפתולוגיות הקיימות והפוטנציאליות של האדם, את מיקומן ואת אופין, ולתמוך במצב של בריאות ואיזון. מאחר ובגוף האדם טבועים ומשתקפים הדברים כולם, האספקטים החיצוניים והפנימיים של הגוף נתפסים כמתפקדים בהדדיות ובתגובתיות האחד לשני. לכן, כשמחלה פנימית מתעוררת יהיו לכך סימנים של הפרעה ברמה הפיזית השטחית יותר של הגוף, החל מגודל, מבנה, מרקם וצבע של הרקמות והאיברים וכלה בטמפרטורה, ביובש ובלחות שלהם.
רמות האבחון שניתן להגיע אליהן באמצעות התבוננות בלבד הן עמוקות ביותר. כך לדוגמה, הלחיים מצביעות על מצבה של מערכת הנשימה ואיכות הסירקולציה של האנרגיה בגוף. פצעים המופיעים באזור זה יכולים להעיד על צריכה מרובה מדי של בשר ומוצרי חלב המייצרים ליחה ברֵיאוֹת ובמערכת העיכול, ליחה שעלולה לגרום לאסטמה או לשקוע ולגרום להפרשות ואגינליות אצל נשים או להגדלת פרוסטטה אצל גברים. כך גם קצה האף, המייצג את אנרגית הלב ולחץ הדם, יכול להעיד במידה והוא אדום על לחץ דם גבוה, בעוד שצבע סגלגל יצביע על לחץ דם נמוך. לעומת זאת, כאשר גשר האף, המייצג את הקיבה, הנו אדום הדבר יכול להצביע על פתולוגיות כמו כיב פפטי או על צריכה מרובה של תבלינים חריפים וסוכר מעובד.

באופן דומה, הציפורניים מצביעות אף הן על המצב הפיזי והמנטלי של האדם. צבע הציפורן, כמו גם צבע השפתיים, מראה על איכות וכמות הדם. הצבע משתנה באופן יומיומי בהתאם לשינויים במצב הפיזי והמנטלי ולשינויים בהרגלי האכילה והפעילות. צבע ציפורניים ורדרד-אדמדם מעיד על בריאות כללית טובה ולכן מהווה אינדיקציה להטבה במצבו של אדם החולה במחלה כרונית. לעומת זאת, צבע ציפורניים אדום-סגלגל מצביע על חוסר איזון באנרגית הכבד, במערכת העיכול ובתפקוד מערכת ההפרשה, ויכול להעיד על עצירות, שלשול, אינסומניה ודיכאון. קוים אנכיים לאורך הציפורן משקפים צריכה מוגברת של פחמימות ומלח וחוסר בצריכת חלבון, מצב שיוביל לחולשה בתפקוד אנרגית הכליות והכבד ולהתפתחות של עייפות וחולשה כללית. צורת הציפורן, נקודות לבנות על גבי הציפורניים, פסים אופקיים, פיצול של סוף הציפורן, הופעת ירחים לבנים בשורש הציפורן – כולם מעידים על חוסר איזון פנימי מסוגים שונים.

כך ניתן להבין את הקונסטיטוציה המולדת של האדם לצד המצב העכשווי שבו מצוי הגוף גם מניתוח מבנה העצמות, היחס בין גודל הראש לגוף, גודל האישונים, אורך הריסים וכוון צמיחתם, אזורים עם שיעור יתר, אורכן של אצבעות הידיים והרגליים, המרחק בין העיניים ועוד.

להתבונן במטופל מכף רגל ועד ראש

נטע (שם בדוי), בחורה בת 29, הגיעה אלי עם תלונה על כאבי ראש עמומים שהחלו לפני כשנה ושיעול טורדני יבש המלווה אותה מגיל ההתבגרות. מעבר לכך היא הגדירה את עצמה כאדם בריא, ללא תלונות פיזיות או נפשיות נוספות. עם זאת, משכה את תשומת לבי כהות באזור הסנטר וסביב פיה של נטע, אזור המשקף את מערכת הרביה ותפקודה. כששאלתי אותה לגבי המחזור החודשי שלה, היא אמרה שהמחזור מעולם לא היה סדיר, אך כל עוד היא איננה מעוניינת להיכנס להריון הדבר אינו מטריד אותה, ומבחינתה נחסכת ממנה "חוסר נוחות חודשית קבועה". כאשר הבחנתי בפגישות הטיפוליות הבאות שלכהות זו נוספו פצעים, שכנעתי את נטע ללכת להבדק אצל גניקולוג. להפתעתה, אכן התברר בבדיקה כי יש לה שחלות פוליציסטיות, המהוות את הגורם לחוסר הסדירות במחזור.

כפות הרגליים של נטע היו תמיד קרות ובעלות גוון סגלגל, מצב המקושר בדרך כלל להפרעה בזרימת האנרגיה והדם בגוף ולתפקודה של מערכת הרביה. גם השיעול הממושך, שהנו מנוגד לתנועה הטבעית של הריאות כלפי מטה, גרם לכך שהאנרגיה לא תגיע למקום התחתון ביותר בגוף. הפגיעה בריאות, שלא אפשרה לתנועה כלפי מטה להתרחש באופן סדיר, גרמה לחוסר הזנה לרחם ולמערכת הרביה.

על מנת להבין את הטיפול בנטע חשוב להיות מודעים למסלולו של מרידיאן הכבד: המרידיאן מתחיל בכף הרגל, עובר במערכת הרביה, עולה וחוצה את הסרעפת, מתפשט לצידי הצלעות, עובר בחלק האחורי של הגרון לכוון הלוע, מתחבר לעיניים, יוצא במצח באזור הסינוסים הקדמיים ומגיע עד לקודקוד הראש. מסלול זה מצביע על הקשר ההדוק שיש למרידיאן הכבד למחזור החודשי ולתנועת הסרעפת בעת הנשימה. בהיותו המרידיאן הייני היחיד המגיע אל פסגת הראש מתבהר גם הקשר בין התקיעות הקיימת אצל נטע באזור מערכת הרביה ובין כאבי הראש שמהם החלה לסבול.

טיפול סימפטומטי מסווה את הבעיה ולא פותר אותה

ברור איפא, שניסיון להפחית את כאבי הראש באופן סימפטומטי בלבד לא היה פותר את מקור חוסר האיזון בגופה של נטע. באמצעות דיקור ושינוי תזונתי התחלנו בניקוי הליחה שהכבידה על מערכת הרביה. ליחה, בהיותה אספקט ייני-דחוס, גרמה לכבדות, להפרעה בזרימה תקינה של האנרגיה ולחסימה ברשת המרידיאנים ויצרה התקשויות שבאו לידי ביטוי בציסטות על גבי השחלות. ככל שפחתה רמת הליחה, זרימת הצ'י והדם דרך האזור הסטגננטי התחדשה והרקמה המקומית החלה להיות מוזנת. במקביל השתמשתי בדיקור ובצמחי מרפא כדי לתמוך בריאות שנחלשו מאד וביכולתן להוריד את האנרגיה כלפי מטה, תוך חיזוק יכולת העיגון של הנשימה באמצעות פאזת המים (אנרגית הכליות). השיעול פחת וכעבור זמן-מה החלה נטע לקבל מחזור באופן סדיר. כאב הראש הופיע למשך היומיים שלפני קבלת המחזור בלבד, וכעבור מספר טיפולים נוספים גם הוא פסק לחלוטין.

הסממנים החיצוניים שהופיעו על גבי גופה של נטע וכללו כהות ופצעים בסנטר ומסביב לפה, לצד קור וסגלגלות בכפות הרגליים, נתנו לי אינדיקציה אבחנתית למורכבות מצבה והיוו מפתח בפתרון המצוקה שעליה דווחה. באופן דומה, ככל שהתקדם הטיפול חלו שינוי ונסיגה בסממנים אלה והדבר היווה עדות עבורי ועבור נטע להתקדמות התהליך הטיפולי.

פורסם לראשונה במגזין הבריאות של חברת ביטוח הראל בדצמבר 2011

כעס כגורם מחלה

כעס כגורם מחלה ברפואה הסינית הקלאסית

מאת: גאיה בשן

כעס אינו בהכרח פתולוגי, זוהי איכות חיונית ונחושה, הנחוצה לקיום תנועת החיים. איכות זו מצויה בשיאה בחודשי האביב, בהם באה לידי ביטוי תנופת הדברים כלפי מעלה בעת פריצתם מהחורף. אך כשתנועה זו הופכת פתולוגית היא באה לידי ביטוי באיכות צ'י אגרסיבית ואלימה העלולה לגרום לנזק פסיכו-פיזי עמוק.

גיא (שם בדוי), בן 30, הגיע אלי לטיפול בתלונה על תחושת רעד פנימית וחוסר סבלנות ניכר הגורם להתפרצויות כעס תכופות. כסטודנט למשפטים, ו"פרפקציוניסט קיצוני" לדבריו, הוא לומד עד שעות הלילה המאוחרות ומתעורר בחמש בבוקר חסר שקט, ללא תחושת עייפות אך גם ללא תחושה שהיתה לגופו מנוחה. הוא זקוק לתנועה תמידית, מתאמן כל יום בחדר כושר, אך גם לאחר האימונים הוא אינו מרגיש לאות. בשנתיים האחרונות הוא סובל מקושי בנשימה, מטשטוש ראיה ומחום עז דווקא בזמן שאיננו מצוי בפעילות פיזית.

הכעס כרטט אנרגטי טבעי

כדי להבין את מקורו של רגש הכעס הפתולוגי, יש להבין קודם לכן את הכעס כרטט אנרגטי טבעי, הדרוש ליצירת תנועה חיונית המאפשרת שינוי. ברפואה הסינית הכעס הוא כוח חיים עמוק השוכן באיבר הכבד, המשויך לפאזת העץ. התנועה הקיימת בכבד הנה של פריצה מעוררת מהפנים כלפי חוץ, המאפשרת הפצה וחדירה לכל מקום. תנועה זו בטבע מבטאת את השתנות הצ'י מיין ליאנג כפי שהיא משתקפת במעבר מהחורף לחודשי האביב, הנקראים "נביעה החוצה והצגה לראווה". מדובר בזמן הנביטה המאפשר שינוי וטרנספורמציה ממעמקי החורף.אותה החיוניות המתגלמת באביב, מתורגמת בגוף לסירקולציה חופשית של רגשות. בכל אדם מתקיימות תמיד תנועות רגשיות של פחד, שמחה, עצב, כעס וכדומה, רגשות שצריכים להימצא בתנועה חופשית. מאחר והכבד אחראי על זרימה חלקה של אנרגיה ודם בגוף, יש לו גם חשיבות רבה בתנועת הרגשות. כשרגש תקוע, הצ'י שלו יהפוך לפתולוגי. כך, אם החורף לא מזין באופן מספק את האביב, שבו לעץ יש את השליטה המקסימלית בגוף, התנועה האלימה הטמונה בטבעו של הכבד עלולה לגרום לנטייה לכעס.

כווץ והתרחבות – ריקוד העץ והמתכת

לשם העמקה בתהליך זה יש להבין את מודל חמשת הפאזות ומעגלי ההזנה והבקרה, המתארים את תנועת הבניה והנטיה מרסנת של כל פאזה (ראה מאמרי על דיכאון). במעגל ההזנה תנועת העץ נובעת מהמים, הנותנים לו כוח מעגן ומקרר. כשעוצמת העץ אינה מעוגנת יופיעו סימפטומים של רעד, חוסר יציבות רגשית, סחרחורות, בחילות, גיהוקים, אלרגיה ותופעות אוטואימוניות. מאחר ותנועת העץ היא לעבר האש, ובמעגל ההזנה הכבד מזין את הלב, כאשר האנרגיה היאנגית של הכבד מאוד אלימה הדבר עלול לגרום לשבץ מוחי או להתקף לב.

האנרגיה המרסנת את תנועת העץ במעגל הבקרה היא זו של פאזת המתכת. כאן מתעוררת השאלה האם יש יותר מדי או פחות מדי בקרה מווסתת לעץ, מפני שישנם שני ביטויים לכעס: האחד הוא זה הפורץ החוצה, בעוד שהשני מופנם ומודחק. כוח ההתכנסות של המתכת מאפשר יצירת גבולות עבור תנועת הצ'י הקיימת בעץ כך שלא יתפזר. כשאין מספיק מתכת לויסות תנועת העץ, תהיה התפשטות-יתר שתוביל לחום ולהפעלה מוגזמת של פאזת האש. במצב זה, הכעס נושא את הצ'י כלפי מעלה, הלב שניזון ישירות מהכבד עלול להיפגע, והאדם יהפוך נסער, עצבני, יסבול מאינסומניה או מחלימה מרובה. במקביל, משום שמרידיאן הכבד מגיע עד לקודקוד הראש, מצב זה יכול לגרום לוורטיגו, לראיה מטושטשת, לדימום מהאף, לכאבי ראש ולצפצופי-אוזניים.

לעומת זאת, כאשר יש עודף מתכתיות, הדבר חוסם את ויטליות הכבד. חסימה זו הופכת לכעס מודחק ומובילה לעצירות פיזית ומנטלית, לדכדוך, לשרירים נוקשים ולתחושה לא נוחה בגרון. מצב זה יכול להיגרם גם עקב מחשבות אובססיביות ודאגות שהכבד אינו מצליח לעבד לתוכניות, היוצרות חסימה בתנועת הצ'י והדם, ולפיכך גם הפרעות בדימום הויסתי, קושי להיכנס להריון וכאב בחזה לפני המחזור. הכבד מושפע גם מעצב ומצער, המשויכים לתנועת המתכת בכלל ולאיבר הריאות בפרט, וכאשר רגשות אלה נתקעים בכבד, האדם יהיה חסר ויטליות ויחוש קשיי נשימה. הדחקה או תקיעות רגשית מעין אלה יובילו להתפרצויות כעס פתאומיות שיגרמו לפגיעה בפאזות האדמה והמתכת ויתבטאו באסטמה ובתופעות של מעי רגיז. במקביל, משום שתנועתו הטבעית של הכבד כלפי מעלה חסומה, תהיה תנועה מטה אל עבר הכליות ויופיעו סימפטומים של בריחת שתן ופחדים, תופעות שפעמים רבות נזהה אצל ילדים.

כעס כניסיון לפתוח מעברי אנרגיה שנחסמו

כעס יכול להתעורר לא רק כתוצאה מנסיבות פסיכולוגיות-רגשיות, אלא גם כתוצאה ממצב פיזי, כניסיון של הגוף לפתוח מעברי אנרגיה חסומים ולתמוך בתנועה חופשית שנחסמה. לדוגמה, אם יש מחסור ברמת הדם, הכבד יהיה ריק והדבר יכול לגרום לפחד, בעוד שאם יש מחסור ברמת הצ'י של הכבד יהיה קושי לבצע שינויים ו"לדחוף את החיים קדימה". מאחר וברפואה הסינית הצ'י והדם הם בלתי נפרדים, כאשר הצ'י נע בחופשיות הדם נע בחופשיות וכאשר הצ'י מצוי בסטגנציה תנועת הדם חסומה. לכן האיזון בין צ'י ודם בכבד הכרחיים כדי להבטיח תנועה נכונה של האנרגיה היוצרת את המערך הרגשי.

באבחון הדופק והלשון ניכר היה שהמתכת של גיא עוצמתית וחוסמת את תנועת הצ'י בגופו. כליאה זו של האנרגיה גרמה לתחושת הרעד הפנימי, וההתפרצויות שעליהן דיווח היוו תגובת-נגד לשם שחרור החסימה. המתכת באה לידי ביטוי גם בפרפקציוניזם של גיא ובקשיי הנשימה המעידים על תנועת הריאות שהתכווצותן קשורה למתכת, בעוד שהתרחבותן תלויה בהתפשטות העץ. הפעילות הספורטיבית התמידית של גיא נבעה מכך שכוח השרירים הוא הביטוי הגופני של תנועת העץ. הנעת האנרגיה באמצעות פעילות פיזית אפשרה לגיא לתמוך בתנועת העץ המצויה בחסימה. בעוד שכוח השרירים הוא הביטוי היאנגי של הכבד, הראיה מעידה יותר על מצבו הייני של הכבד ועל כמות התמציות שבו. טשטוש הראיה של גיא נבע מכך שהכבד סבל מחוסר תנועה, ולכן נוצרה בו ויברציה פנימית שגרמה לחום. חום זה, שעליו העיד גיא, כילה את הדם שבכבד ולא אפשר הזנה מספקת לעיניים.

האסטרטגיה הטיפולית בה נקטתי היתה ריפוף האנרגיה המתכתית ותמיכה בהנעת אנרגית הכבד ויכולת התרחבות העץ, באמצעות דיקור, חימום במוקסה (עלי לענה המשמשים לחימום ולחיזוק) ותרגילי נשימה. טיפולים אלה לוו בתמיכה באנרגית האדמה באמצעות דיקור והכוונה תזונתית, מתוך הבנה שפתיחת הסטגנציה עלולה לגרום לעץ לבקר בעוצמה רבה מדי את האדמה. בתגובה לטיפול חש גיא הקלה בתחושת הרעד הפנימי והצורך בתנועה תמידית שכך. לאחר שהכווץ פחת התחלתי לחזק את רמת הדם של גיא באמצעות פורמולת צמחי מרפא שאפשרה את הזנת הכבד וכפועל יוצא את הזנת הלב והעיניים. חוסר השקט שחש גיא הלך ופחת וחזרה אליו תחושת המנוחה לאחר שינה. בעקבות פתיחת הערוצים האנרגטיים והסדרת מערכת היחסים בין המתכת והעץ הכעס פסק, והזנת האדמה ובניית רמת היין נועדו לשמש כטיפול שימנע את חזרתו.

פורסם לראשונה במגזין הבריאות של חברת ביטוח הראל ביוני 2011

טיפול בדלקות בדרכי השתן

טיפול בדלקות בדרכי השתן באמצעות רפואה סינית קלאסית

מאת: גאיה בשן

דלקות בדרכי השתן הן מצוקה שכיחה. הסיבה המרכזית לדלקות אלה לפי הרפואה המערבית נעוצה בחיידקי מעי המועברים לרירית השלפוחית. ברפואה הסינית הקלאסית ההבנה הנה שדלקת בדרכי השתן כה שכיחה משום שהיא ביטוי לגורמים רבים. תפיסה זו מאפשרת להתאים לכל אדם את הטיפול באופן אינדיבידואלי, וכתוצאה מכך למנוע הופעה של דלקות בעתיד.

באחד מהימים התקשרה אלי ענת (שם בדוי), אשה בת 38, במצוקה גדולה. היא סיפרה לי כי הבוקר כשקמה מהשינה הרגישה שוב באותה תחושת צריבה בלתי נעימה שהיא מכירה היטב. היא ידעה מיד שזו דלקת בשלפוחית, עימה היא שבה ומתמודדת כבר ארבע שנים. ענת קצה בצורך ללכת לרופא, ליטול אנטיביוטיקה ולחזור לשגרת שתיית מיץ חמוציות וחליטות פטרוזיליה. באותו היום נפגשנו בפעם הראשונה. היא סיפרה לי כי הדלקות החלו לאחר לידת בתה השנייה ומאז שכיחות הופעתן הלכה וגברה, בעיקר כשהיא מצויה במתח בעבודה או כשהמערכת החיסונית שלה נחלשת, דבר הבא לידי ביטוי בהתקררויות חוזרות.

דלקת בשלפוחית השתן – יש גישה מערבית וגישה סינית

מבחינת הרפואה המערבית, בין גורמי הסיכון המאפשרים לחיידקים לחדור לשלפוחית ניתן למנות את המבנה האנטומי של האשה, יחסי מין (כנראה עקב מיקרו-טראומה לאזור), ירידה ברמת האסטרוגן בגיל המעבר הגורמת להדלדלות של רירית דרכי השתן ולהפחתת הפלורה הטבעית בנרתיק, אצירת שתן עקב הריון או הגדלת פרוסטטה אצל גברים, ושלפוחית שאינה מתרוקנת עד סופה ומהווה קרקע לזיהומים בחולי סוכרת.

בראיה הסינית הקלאסית, האיברים הפנימיים בגוף האדם מהווים בני זוג ייני ויאנגי, משויכים לפאזה כלשהי (עץ, אש, אדמה, מתכת או מים) ונתפסים כקשורים זה לזה באמצעות מרידיאנים, המהווים את המיפוי האנרגטי של הגוף. מרידיאנים אלה הנם רשת נתיבים עדינה, המחוברת באופן פנימי לאיברים ובאופן חיצוני לעור. כשהזרימה במרידיאנים הרמונית ואיננה נתקלת במכשול, מתקיים מצב של בריאות תקינה, אך כשהזרימה דרך אחד מהערוצים משתבשת (מואצת, מואטת או נחסמת), עלול להתרחש מצב של חוסר איזון. כשמזהים איזה מערוצי הזרימה נפגע, ניתן לאבחן את מקור המחלות ולטפל בהן.

גם מצבים רגשיים משפיעים על שלפוחית השתן

אחד הגורמים לדלקות במערכת השתן הנו ליחה חמה. בישראל, שבה האקלים ברוב חודשי השנה חם ולח, אנשים רבים סובלים מלחות חמה העלולה להתבטא בכבדות פיזית ומנטלית, בבעיות במערכת העיכול, בדלקות אוזניים וסינוסים, בכאבי מפרקים, בכולסטרול גבוה, באסטמה ועוד. משום שלחות נוטה לשקוע נראה את השפעתה גם על מערכות הרבייה והשתן, החל מבעיות פריון, דרך כאבי מחזור וכלה בדלקות בשלפוחית. לחות יכולה להיכנס לשלפוחית ישירות מאקלים חיצוני או להיווצר בגוף עקב תזונה.

תזונה חריפה, מתובלת, שומנית ומטוגנת, המתבססת על פחמימות ריקות כבצקים מקמח לבן, סוכרים מזוקקים, חומרים משמרים ומזון תעשייתי, גורמת להצטברות חום ולחות במערכת העיכול. האיבר המרכזי שתפקידו להתמיר מזון כך שלא תיווצר ליחה הוא הטחול. בנוסף לתזונה, הטחול נחלש עקב לימודים אינטנסיביים, מצבי דאגה ועודף מחשבה, כשהתוצאה היא היווצרות ליחה השוקעת למטה ומשפיעה על הכליות ושלפוחית השתן.

גם מצב הכליות, בנות הזוג הייניות של השלפוחית בפאזת המים, יכול להוביל לדלקת בשלפוחית. חוסר ביין של הכליות עקב אורח חיים מכלה, מיעוט שעות שינה, לידות מרובות או נטיה מולדת, עלול לגרום לעליית היאנג ולחום מדומה הפוגע בשלפוחית. השלפוחית זקוקה להזנה יינית, וכשזו מצויה בחוסר תתכנה דלקות חוזרות כמו גם גלי חום, קשיי שינה, עצירות, כאבי ראש, צריבה בעיניים ויובש ואגינלי. סימפטומים אלה מזכירים את גישת הרפואה המערבית באשר להופעת דלקות בשלפוחית בשכיחות גבוהה בגיל המעבר, שבו יש ירידה ברמת היין. עמידה ממושכת, הריון והרמת משאות כבדים מחלישים את יאנג הכליות ויכולים גם הם להוביל לתקיעות של אנרגיה ולפגיעה בחופש מעברי המים, שתוביל ללחץ בשלפוחית ולהצטברות נוזלים שיתחממו עם הזמן ויגרמו לדלקת, בדומה לאצירת שתן בראיה המערבית.

מערכת היחסים ה"חמה" בין הלב לשלפוחית

מערכות יחסים נוספות המשפיעות על שלפוחית השתן לפי הרפואה הסינית הקלאסית הן עם הכבד, הלב, המעי הדק והריאות. הכבד אחראי על זרימה חופשית של אנרגיה בגוף, וכשיש בו תקיעות, לרוב עקב כעס, לחץ או הדחקת רגשות, הדבר יגרום לחום ולתנועה הפוכה לזו של מעגל ההזנה (ראה מאמר על הפרעות דיכאון) ולהעברת החום מפאזת העץ שאליה שייך הכבד לפאזת המים שאליה משויכת השלפוחית. במצב זה, הדלקת תתלקח בתקופות של לחץ.

במקביל, כעס הגורם לחום בכבד יכול לגרום לבערה בלב דרך מעגל ההזנה. הלב הוא בן זוגו של המעי הדק בפאזת האש, והמעי הדק מקושר ישירות לשלפוחית השתן דרך שכבת היאנג הגדול. מערכת יחסים זו היא דרך שכיחה שבאמצעותה עודף אש בלב מנקז עצמו לשלפוחית. גם לריאות ולשלפוחית יש מערכת יחסים הדוקה, הבאה לידי ביטוי במחזור הזרימה היומי של האנרגיה במרידיאנים לפי השעון הסיני. חוסר ביין של הריאות עלול לגרום לחום שיתבטא בשלפוחית.

טיפול אקוטי לעומת טיפול שורש

עתה, ניתן להבין מדוע הדלקות של ענת החלו לאחר שתי לידות (בהריון ובלידה נחלשות רמות היין והיאנג של הכליות ואנרגית הטחול נפגעת), כיצד המתח שבו היא מצויה תורם להופעתן, ואת הקשר בין חולשת הריאות המובילה להתקררויות חוזרות ובין השלפוחית. במפגש הראשון עימה השתמשתי בדיקור בנקודות שאפשרו הנעת נוזלים והוצאה מהירה של חום שאותו אבחנתי בדופק. כבר באותו היום חשה ענת הקלה משמעותית בכאבים, והדלקת עברה בזמן קצר וללא אנטיביוטיקה.

לאחר הטיפול בסימפטום האקוטי התחלתי לטפל במקור חוסר האיזון הגורם לדלקות, כטיפול מניעתי. במקביל לדיקור, ענת החלה ליטול פורמולת צמחי מרפא לחיזוק הכליות ולהזנת הלב, תוך הרגעת הכבד וחיזוק מערכת החיסון. לכל צמח איכות שונה הנקבעת לפי טעם, טמפרטורה, כיוון התנועה שהוא מפעיל בגוף, והאיבר או המרידיאן שעליו הוא משפיע. תרכובת של מספר צמחים מאפשרת פעולה הרמונית לטובת תהליך הריפוי. לאחר מספר פגישות ענת דווחה על ירידה בתחושת המתח ובהצטננויות, על ירידה משמעותית בשכיחות הופעת הדלקות ובעצמתן, ועל חזרה למצב שבו היתה לפני הלידה השניה.

פורסם לראשונה במגזין הבריאות של חברת ביטוח הראל בינואר 2011

טיפול בהפרעות דיכאון

השמחה שבלב: טיפול בהפרעות דכאון באמצעות רפואה סינית קלאסית

מאת: גאיה בשן

דכאון הוא אחד הקשיים הרגשיים השכיחים ביותר בחברה המערבית והוא מוגדר כהפרעה במצב הרוח. להפרעה זו מתלווה ירידה ברמת הפעילות הפסיכו-פיזיולוגית, והדבר מתבטא במישור הרגשי, הקוגניטיבי והמוטיבציוני-מוטורי של האדם. לרפואה הסינית הקלאסית יש דרך מעניינת ויעילה לטיפול בבעיה זו.

יעל (שם בדוי), בת 68, התאלמנה לפני כשנתיים מבן-זוגה, שהיה חולה סופני וטופל בדיאליזה במשך כעשר שנים. היא מתגוררת במרכז תל-אביב, מצבה הכלכלי מבוסס ובריאותה תקינה. לקשיי התמודדותה עם השינוי שחל בחייה עם מותו של בן זוגה, התלוו תחושות של חוסר יכולת לשאת לבדה בעול, יאוש וחוסר מוצא ממצב שבו היא אינה מוצאת סיפוק במאומה. ליעל בת אחת, רווקה, העובדת בעבודה המחייבת נסיעות רבות לחו"ל, ויעל חשה שהיא אינה נחוצה עוד לאיש. לדבריה, האופן שבו התנהלו חייה לא אפשר לה לפתח תחומי עניין, והיום היא נאלצת לעמוד מול "חלל שנפער", תחושת בדידות ומועקה איומה, הגורמים לה להסתגרות ולקושי בתפקוד היום-יומי. יעל נוטלת תרופות אנטי-דכאוניות, שאותן לקחה בעבר כשהתמודדה עם דכאון לאחר לידת בתה.

רגשות משויכים לאנרגטיקה של האיברים ולחמישה אלמנטים

ברפואה הסינית הקלאסית, רגשות נחשבים להרחבה או לשלוחה של אנרגיה המשויכת לאיבר כלשהו: כעס משויך לאיבר הכבד; שמחה משויכת ללב; דאגה משויכת לטחול; עצב משויך לריאות; ופחד משויך לכליות. מעבר לחמשת הרגשות הללו נמנים שני רגשות נוספים העלולים להשפיע על כל אחד מהאיברים שנזכרו – דיכוי ובעתה. כאשר ישנו רגש חסום שאינו בא לידי ביטוי, או לחליפין, סטימולציה רגשית אינטנסיבית או ממושכת החורגת מיכולת הוויסות העצמית של האדם, מתפתחים חוסר איזון ומחלה. במקביל, גם לשינויים פיזיים כמחסור ברמת הדם (הקשור לאיבר הלב), יש השלכות רבות על זרימת האנרגיה בגוף, והם עלולים להפריע לסירקולציה של החומרים השונים, ולהשפיע מבחינה רגשית. שינויים פיזיים מהדהדים עם האנרגיה הספציפית המצויה בכל אחד מהאיברים, ובהתאם לזיקתם לאחת מחמשת הפאזות יכולים לגרום לדומיננטיות באחד מהרגשות.

חמשת הפאזות (שנהוג לכנותן חמשת האלמנטים) – עץ, אש, אדמה, מתכת ומים – מסמלות את האיכויות החיוניות הבסיסיות ואת הדפוסים ההתנהגותיים המצויים במהות הקיום. העץ מאופיין בתהליך הנביטה ובנטיה להתפשט כלפי חוץ; האש מסמלת חום בעל תנופה לבעירה כלפי מעלה; האדמה מייצגת טרנספורמציה והזנה תוך נטיה לבלימה של התפשטות; מתכת מאופיינת כתהליכים שעברו הבשלה שהנם בעלי השפעה מרוכזת; המים מייצגים קרירות, שקיעה, אחסון ואגירה עם תנועה הזורמת כלפי מטה. כך, מודל חמשת הפאזות מאפשר מסגרת עבודה להבנת אספקטים ורבדים שונים הקשורים למצבי בריאות וחולי, הכוללים שינויים באנרגטיקה של האיברים הפנימיים.

שמחה והתרוממות רוח משויכים בכתבים הסיניים העתיקים לכוח החיות של פאזת האש, הפאזה המשויכת ללב. דכאון מוגדר ברפואה הסינית כחוסר ברגש השמחה, ולכן כחוסר בפאזת האש, המאפשרת את חיוניות החיים ואת יכולת העשיה מתוך השראה, התלהבות ותקשורת פתוחה, התפשטות וסירקולציה חופשית. דיכוי של רגשות, וביניהם דיכוי של שמחה, הנו מצב הפוגע בלב, משום שהוא מאופיין באנרגיה חסומה ומכווצת, המהווה תנועה הפוכה לתנועה הויטאלית של החיים.

מעגלי הזנה ובקרה כתהליכים פיזיולוגיים ורגשיים והקשר שלהם לעונות השנה

במסגרת מודל חמשת הפאזות, ישנם שני דפוסים חשובים נוספים, הידועים כ'מעגל ההזנה' ו'מעגל הבקרה'. מעגל ההזנה מתאר את סדר הפעולה הטבוע בחמשת הפאזות: נביטה (עץ), תנופת התפשטות (אש), הזנה (אדמה), בשלות (מתכת), התנוונות וריקבון תוך אגירת תמציות הזרע (מים), המאפשרים להתחיל מחדש את שלב הנביטה. התהליך החוזר ונשנה מדי שנה של השתנות העונות מהווה דוגמה מצוינת לרעיון זה. מעגל הבקרה מתאר את הנטיה המרסנת של פאזה אחת על השניה. כפי שהיין והיאנג תומכים ומרסנים זה את זו באופן הדדי, כך גם מעגל הבקרה מהווה משקל-נגד לנטיה להתפתחות הקיימת במעגל ההזנה, ומבטיח את שימורו של שיווי המשקל המאוזן, המאופיין בכתבים הקלאסיים כך: עץ מרופף אדמה; אש מתיכה מתכת; אדמה מרסנת מים; מתכת מגבילה את תנועת העץ; ומים מכבים אש.

שני המעגלים הללו פועלים במקביל, ויוצרים מערכת היזון טבעית. לפיכך, יחסי הגומלין בין הפאזות מעצבים את נטית המערכת לעבר הרמוניה, למרות שמצבי עודף או חוסר באחת מהפאזות יגרמו להחלשת מערכת מאזנת זו. כך, כאשר פאזת האש מצויה במצב של חוסר, היא אינה יכולה לבקר כראוי את פאזת המתכת, וזו מתגברת יתר על המידה. תנועת דיכוי הרגשות שתוארה קודם לכן, דומה לתנועת המתכת, הקשורה לאנרגיה של סגירות, דחיסות, כניסה וכווץ כלפי פנים. כאשר אנרגית המתכת אינה מווסתת יש בכוחה לדכא את הויטאליות היאנגית, המשויכת לפאזת האש.

היחסים בין יין ויאנג יוצרים את ארבע העונות, המשתקפות בגוף האדם ומהוות בסיס להבנת מצבי בריאות וחולי. בסתיו, המשויך לפאזת המתכת, התנועה היא של התכנסות וכווץ, ומתרחשת נסיגה של היאנג פנימה אל היין. עונת החורף, המשויכת לפאזת המים, עלולה להחליש במעגל הבקרה את פאזת האש ולגרום לתנועה עודפת כלפי מטה. איכויות אלה, הקיימות במאקרוקוסמוס, באות לידי ביטוי בגוף הפיזי, ולכן בסתיו ובחורף עלולה להחריף הפגיעה באספקט היאנגי ובכך להחמיר מצבי דכאון.

טיפול של ריפוף אנרגית כווץ מאפשר שחרור ורווחה

במפגשי עם יעל השתמשתי במגע ובדיקור בנקודות אנרגטיות אשר אפשרו את ריפופה של האנרגיה המתכתית המכווצת שבלטה בסגנון הדיבור שלה, ביציבתה ובאבחון שערכתי. ככל שהשתחררה הדחיסות האנרגטית, כך הדיכוי הרגשי שבו היתה מצויה פינה מקומו לתחושות הכעס, האבל, התוקפנות והאשם, רגשות שהיו סגורים ומודחקים קודם לכן.  ביטוי רגשות אלה תמך בחיזוק האספקט היאנגי של פאזת העץ ופתח את תנועת ההזנה שלה לכוון האש.

במקביל, טיפלתי ביעל בפורמולה של צמחי מרפא, אשר סייעה בהשבת איזונה הפיזי והרגשי על ידי תמיכה בתנועה פתוחה ובסירקולציה החופשית של הדם והאנרגיה בגופה. ואכן, הגוף החל לווסת את עצמו מחדש, תוך חזרה למעגל הזנה תקין בין הפאזות. התמרת הרגש הכלוא תמך בשיקום שלוות רוחה וברצונה של יעל לשוב ולפעול בחיי היום יום. הסתגרותה בבית פחתה, היא הפחיתה בהדרגה (תוך התייעצות עם רופא המשפחה) את נטילת הכדורים נוגדי הדכאון והחלה לקחת חלק בפעילויות המתנ"ס הקהילתי המצוי סמוך לביתה. בהדרגה חזר רגש השמחה אל לבה של יעל.

פורסם לראשונה במגזין הבריאות של חברת ביטוח הראל בדצמבר 2010

טיפול בהפרעות שינה

אין צורך לספור כבשים: טיפול בהפרעות שינה באמצעות רפואה סינית קלאסית

מאת: גאיה בשן

הפרעות שינה אינן מוגדרות רק כקשיים בהירדמות – הן מתבטאות גם ביקיצת בוקר מוקדמת מבלי יכולת לשוב ולהירדם או בחוסר מנוחה, בשינה המלווה בחלומות רבים ובמספר רב של התעוררויות, הקוטעות את רצף השינה. המחסור המתמשך בשינה גורם לתשישות רבה ולקושי להתמודד עם דרישות היומיום התובעניות. לרפואה הסינית הקלאסית מטרה מרכזית בטיפול בבעיה: לגרום ליין להכיל שוב את היאנג.

דני (שם בדוי), גבר בן 58 המתגורר במרכז תל-אביב, גרוש ואב לשני ילדים, הגיע אלי לטיפול בתלונה על נדודי שינה שהחלו לפני כשנה. כסופר וככתב עיתונות, ומשום שלדבריו הוא יצירתי יותר בשעות הערב, הוא הולך לישון לקראת שתיים בלילה. עד לפני כשנה הוא ישן שינה עמוקה בכל לילה לפחות כשבע שעות, בעוד כיום הוא מתקשה מאד בהירדמות, שנתו רדודה והוא מתעורר כעבור שלוש שעות ללא יכולת להירדם שוב. דני מרבה לעשן ואינו מקפיד על תזונה מאוזנת וסדירה. באישיותו הוא חד מחשבה, אינטליגנטי אך מופנם ואינו מרבה לשתף אחרים בעולמו הפסיכו-פיזי. במהלך המפגשים שקיימתי עמו נודע לי שהוא אוצר כעס רב הנותר ללא ביטוי. חוסר שקט רב אינו מאפשר לו לחוש עייפות גם לאחר לילות של נדודי שינה.

אורח חיים לקוי מחליש את היין

על פי הכתבים הסינים הקלאסיים, רבות מבעיות השינה נגרמות כתוצאה מ"יאנג שאיננו מצליח להיכנס לתוך יין". יין ויאנג הינם שני קטבים המשמשים לתיאור ולהסבר תופעות ותהליכי שינוי מתמיד בטבע הן בקוסמוס והן באדם, כמיקרוקוסמוס. מונחים אלה מצביעים על עיקרון הדואליות המובנה בכל תופעה: יאנג הינו בעל איכויות של חום, יובש, בוהק, תנועה, אקטיביות, חוזק, מהירות וקלות, בעוד ליין יש איכויות של קור, לחות, אפלוליות, מופנמות, רוגע, רכות, איטיות וכבדות.

על מנת שתוכל להתקיים שינה עמוקה, על האספקט היאנגי של התנועה להיות מכונס ומוכל על ידי אספקט הרוגע של היין בגוף. ניתן לראות בהפרעות שינה פתולוגיה המקושרת למחסור באיכות יינית או לחוסר תנועה נכונה, הגורמת לכך שאנרגיה יינית ואנרגיה יאנגית אינן מצליחות להתחלף, להניע ולהזין זו את זו. אספקטים ייניים בגוף משוייכים לרמת הדם, שתפקידו להזין וללחלח את האיברים ורקמות הגוף, לג'ינג, התמציות החומריות המזינות את האיברים, ולכמות נוזלי הגוף.

ניתן לאבחן ולראות שאורח חייו של דני גורם להחלשות מתמדת של רמת היין בגופו. הדבר מתרחש עקב כילוי התמציות באמצעות צריכה מרובה של סיגריות, אכילה לא מאוזנת שאינה מזינה את רמת הדם ונוזלי הגוף ושתיה מועטה. תהליך זה מתבטא בעליה של יאנג ובחוסר יכולת להתעגן ביין, וגורם להתעוררות לא רצויה במהלך השינה.

הכתבים הסיניים מתייחסים גם לפעילות פיזית רבה, למחלות מתמשכות, ללידות מרובות, לכעס, לעצבנות, לפחד ולחרדה, לעצבות, לחשיבה אובססיבית ולהדחקה רגשית כגורמים המובילים לכילוי של האספקטים המזינים בגוף. במצבים אלה, כאשר הצד האקטיבי אינו יכול להפוך לפסיבי, עלולים להופיע בנוסף להפרעות השינה גם סימפטומים של חוסר מנוחה, עצבנות, דפיקות לב מהירות, תחושה של חום ויובש בפה, עצירות, סחרחורות, בעיות עיניים וקשיי נשימה.

משום שהרפואה הסינית שמה דגש על הבנת היחסים בין האיברים, הבאים לידי ביטוי בסימפטומים מגוונים הנגלים ברובד הפיזי, הרגשי והמנטלי של האדם, לא ניתן להתעלם מכך שהפרעות שינה מקושרות גם לאנרגיה לא מאוזנת של הלב. כאשר מתייחסים אל הלב, אין הכוונה ללב הפיזי, אלא לאיכות שתפקידה לווסת את מצב ההכרה, מקום בו שוכנת ה"שן", כלומר הרוח המגדירה את המחשבות, הרגשות והדמיונות שלנו, ומתבטאת הן במצבי עירות והן במצבי חלום, כתודעה. באופן זה, גם ההדחקה הרגשית והכעס הנוכחים בחייו של דני תומכים בתהליך כילוי היין והמרצת תנועת היאנג כלפי מעלה.

הפתרון: לגרום לגוף לווסת את עצמו מחדש

במפגשי עם דני לא רציתי להקל הקלה זמנית ולטפל בסימפטום ספציפי בלבד, אלא לפתור את שורשו של חוסר האיזון תוך חיזוק יכולתו של הגוף לווסת את עצמו מחדש. גישתי זו הסתמכה על הרפואה הסינית העתיקה, המאמינה שאורח חייו של האדם חייב להילקח בחשבון בעת האבחנה ובקביעת התהליך הטיפולי, בניגוד לרפואה אלופתית, המטפלת בסימפטומים ספציפיים בלבד. בהתחלה השתמשתי בדיקור, הנעשה על-ידי החדרת מחטים חד פעמיות עדינות ודקות לגוף בנקודות ספציפיות שבהן קיים ריכוז אנרגיה.

נקודות הדיקור נבחרו בכל פעם בהתאם למצבו הנוכחי, באופן שאיפשר להסיר חסימות קיימות ולמלא חוסרים. במקביל, נתתי לדני פורמולה של צמחי מרפא שתמכו בהשבת איזונו הפיזי והרגשי על ידי בניית תמציות ייניות חסרות. לאחר הפגישה השנייה החל דני לישון שינה עמוקה יותר במשך חמש שעות רצופות.

פעולת העיכול היא יאנגית ולכן מקשה על שינה עמוקה

בשלב זה הוא החל לתת ביטוי לכעסיו העצורים. כמטפלת, ראיתי חשיבות רבה לשימוש בשיחה תומכת בנוסף לדיקור בנקודות אנרגטיות המשפיעות על המערך הרגשי. שילוב זה איפשר לדני להתחיל להתיר חלק מהקונפליקטים שטלטלו את תודעתו ועל-ידי כך להפסיק את כילוי רמת הִיין שהתרחש עקב מחשבה אובססיבית. התנגדותו לשינוי באורח חייו ובאופן תזונתו נחלשה. הסברתי לו שלמזון יש פוטנציאל לאזן או להחריף את מצבו הגופני-רגשי משום שלכל סוג של אוכל ושתיה, בהתאם לטעמו ולטמפרטורה שלו, ישנה השפעה על איברים או על חומרים ספציפיים בגוף.

במסגרת ההכוונה התזונתית, המלצתי לו להפסיק לאכול כבר בשעות הערב המוקדמות מתוך הבנה כי פעולת העיכול במהותה הנה פעולה יאנגית, וכאשר אנרגיית מערכת העיכול מתועלת לפירוק מזון היא אינה מאפשרת שינה עמוקה. בנוסף, כדי להקל על מערכת העיכול, המלצתי לו לאכול אוכל חם בשעות הערב (מרק או ירקות מאודים ולא סלט ולחם). החום תורם ליכולתם של אברי העיכול לפרק ולספוג את האוכל בקלות.

כעבור מספר פגישות החל דני לחוש עייפות בשעות הערב. עובדה זו היוותה עבורי סימן לכך שהיאנג הנו פחות אגרסיבי ומוכל על-ידי רמת היין. הסברתי לדני שעל פי הרפואה הסינית כל שעה במהלך היממה מיוחסת לאיבר אנרגטי אחר, ושעות הערב המאוחרות הן שעות שבהן אברי היין נבנים ומתמלאים באנרגיה. עבודה מנטלית בשעות אלה אינה מאפשרת לתהליך טבעי זה להתרחש.

דני החל אט-אט ללכת לישון מעט מוקדם יותר, ובשעה שקדמה לשינה הפחית בעישון ובשתיית משקאות מכילי קפאין (תה, קפה, קולה), מתוך הבנה כי הקפאין והניקוטין מעוררים אותו. לאחר מספר פגישות נוספות חזר דני לישון שינה עמוקה כשבע שעות בלילה.

פורסם לראשונה במגזין הבריאות של חברת ביטוח הראל בנובמבר 2010

הפוטנציאל הטמון בשילוב שבין רפואה סינית ועבודה סוציאלית

הפוטנציאל הטמון בשילוב שבין רפואה סינית ועבודה סוציאלית

מאת: גאיה בשן

בכתבה זו ברצוני לספר על פרויקט קהילתי שהפעלתי במסגרת לימודי לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב בהנחייתה של ד"ר דפנה פרומר. את התואר הלכתי ללמוד מתוך אמון בשילוב שבין שיח טיפולי ובין ריפוי המתאפשר באופן מופלא באמצעות הרפואה הסינית. האוכלוסיה שעבורה נועד הפרויקט היתה מהגרות עבודה העוסקות בסיעוד, ערוץ תעסוקה המאופיין בעבודה קשה, בטיפול אישי וצמוד, בתשלום נמוך, במחויבות גבוהה ובנוכחות פיזית של  24 שעות ביממה בביתו של הקשיש הסיעודי.

מחקרים מדווחים כי עבודת המטפלות הסיעודיות מאופיינת בעומסים גופניים ונפשיים רבים הגורמים לשחיקה גופנית ונפשית ניכרת (שחם, קושניר ובכנר, 2011). בראש ובראשונה, המטפלת הסיעודית נתקלת בקשיים הנובעים מעצם היותה מהגרת בארץ זרה. כדי להבטיח את שהותה הזמנית בארץ, לא רק שהחוק אוסר על העובדת להביא עמה את בני משפחתה, הם גם אינם רשאים להגיע לארץ לבקרה במהלך כל תקופת עבודתה. הבדידות, הגעגועים, הדאגה למשפחה שנותרה בחוץ לארץ, אי ידיעת השפה המקומית, חוסר נגישותה למשאבים עקב מחסור במידע חשוב ואי-הוודאות משליכים על מצבה הבריאותי והנפשי. גם הרקע התרבותי והדתי שונה, והעובדה שהעובדת מחזיקה קרוב לוודאי באמונות ובגישות שאינן תואמות את האמונות והגישות שבהן מחזיקים האנשים בארץ בכלל והקשיש ובני משפחתו בפרט, מעמיקים את תחושת חוסר השייכות והניכור (פורת ויקוביץ, 2010).

תנאי העבודה של המטפלות הסיעודיות מהווים גם הם גורם לחץ ושחיקה המושפעים מעצם אופיו והגדרתו של העיסוק. היות ותקופת הזקנה רצופה באובדנים מנטליים, חברתיים-מעמדיים ופיזיים, הכוללים פגיעה ביכולות המוטוריות ומחלות כרוניות, מהגרות העבודה בתחום הסיעוד מעניקות לקשיש טיפול אישי אינטנסיבי יומיומי. יש לשים לב לכך שחלק ממטפלות הבית הן מבוגרות ועבודתן מחייבת מאמץ פיזי גדול. כתוצאה מכך, הן מוּעדוֹת למחלות אופייניות, כבעיות גב, הנפוצות בקרב מטפלים הסועדים קשישים, שאותם יש צורך להרים לעיתים תכופות. על כל אלה יש להוסיף שהעובדות אינן נוטות לפנות לשירותי רפואה כדי לקבל טיפול, אם בשל חוסר מידע מספק, קשיי שפה או העדר פנאי, ואם משום שבארצות מוצאן המודעות לשירותי סיוע רפואי נמוכה, וכך גם היכולת לשלם עבורם. רבות מעדיפות להבליג על כאבן או להעמיד פנים שהן אינן זקוקות לטיפול רפואי (שור ווייס, 2011).

בראיונות שנערכו עם בני משפחתם של קשישים סיעודיים, המהווים עבורם מטפלים עיקריים, התקבלו דיווחים על קשיים בהתמודדות עם התנהגויות חריגות של הקשיש, תחושת תסכול המתלווה לטיפול בו ועייפות נפשית ופיזית. בנוסף, נמצאו אצל בני משפחה אלה שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים משמעותית לעומת הממוצע באוכלוסיה עקב עומס המטלות, העומס הרגשי והרגשת הבדידות (לוברט, סגל, פנקין, מג'ר וליבוביץ, 2009). באופן דומה, מחקרים מצביעים על נטיה של מטפלים העובדים עם האוכלוסיה הקשישה להזדהות עם הדיכאון, היאוש והחרדה של מטופליהם, החווים פחדים מפני חולי ומוות (בר-טור 2010). קשיים אלה מתעצמים לנוכח העובדה שרבות מעובדות הסיעוד חיות באווירה של חשדנות. קשישים וקרובי משפחתם מדווחים על פחד מפני פלישה לפרטיות, איום מפני התעללות גופנית ורגשית וניצול כספי (פורת ויקוביץ, 2010). מחקרים מצביעים על כך שפחדים אלה לא שככו בקרב הקשישים ובני משפחותיהם גם אחרי שנות טיפול רבות בידי אותו מטפל (איילון, 2009). באופן זה, היחסים בין המטפל ובין הקשיש מושתתים על מאבקי שליטה ופיקוח בתחומים של קביעת קצב העבודה, משמעת אישית וקביעת תחומי העבודה ומצריכים משא ומתן תמידי על מרחב וגבולות (Karner, 1998).

לעומת זאת, ישנם מחקרים המצביעים דווקא על תהליך של התקרבות, במהלכו הופכת המטפלת הסיעודית, לדברי הקשיש ומשפחתו, ל'בת משפחה'. עם זאת, גם יחסי קרבה אלה גובים מחיר לא פשוט מן המטפלת. טשטוש הגבולות בין היחסים הרשמיים לבלתי-רשמיים שבין הקשיש למטפלו, טומן בחובו השלכות על הטיפול בקשיש, שכן כתוצאה מיחסי הקרבה המטפלת נדרשת למלא מטלות נוספות ללא תוספת תשלום (Ayalon, 2009). לקשיים הללו מתווספים צרכים הנוגעים במיצוי זכויות ובסִנְגוּר, הקשורים לחוסר ביטחון תעסוקתי, לחוסר נגישות למשאבים ולמדיניות וחקיקה מפלים שאינם תומכים בשמירה על זכויותיהן (דורון, 2005).

ניתן להניח שמצבים אלו מתעצמים לנוכח אופי העבודה של מטפלות הבית, בו הן מתמודדות לבדן עם מצבים לא קלים כשהן מנותקות מעמיתים. הרבה מעבר לכך, עיסוקן של מטפלות הבית מחייב בהגדרתו עבודה בביתו של הקשיש, ללא מפגש עם עובדים מקצועיים שידריכו ויעניקו רשת תמיכה זמינה (שחם, קושניר ובכנר, 2011).

במהלך עבודת תחקיר שערכתי גיליתי כי למרות ההכרה במצבי הדחק והשחיקה בהם נתונות מטפלות הבית, בצד האחריות והמעמסה הפיזית והנפשית המוטלים עליהן, עדיין אין בנמצא תכניות התערבות תומכות עבורן. בעקבות זאת בניתי פרויקט התערבות קהילתי שמטרתו היתה שיפור הרווחה הגופנית והנפשית של המטפלות הסיעודיות. פרויקט זה נועד להקל על קשייהן של העובדות הזרות, הממלאות תפקיד הדורש מהן להיות מאוזנות, בעלות יכולות הכלה רגשית ובריאות מבחינה פיזית. לנגד עיני עמדה גם התובנה שההתערבות ברווחתן הנפשית והפיזית של המטפלות תאפשר בעקיפין גם טיפול מיטבי בקשישים עצמם. התועלת בפרויקט זה הנה איפֹא ישירה ועקיפה כאחד: ההתערבות שתחזק את המטפלת תשפיע גם על רווחת הקשיש שבטיפולה.

הפרויקט התקיים בקליניקה שבה טופלו שש מהגרות עבודה בעלות רמת שליטה סבירה בעברית או באנגלית, בסדרת טיפולים פסיכו-פיזיים פרטניים ללא תשלום. עריכת הפרויקט במתכונת של מפגשים טיפוליים משותפים של כל הנשים יחדיו היה יכול לתרום לתחושת השייכות שלהן, אך מאחר שהשיחות הטיפוליות שהתקיימו ביני לבינן היו בעלות אופי אינטימי, ומאחר שוודאי היה נוצר קושי לכנס את כולן באותו הזמן – בחרתי לקיים טיפולים פרטניים בלבד. הפרויקט הקהילתי שהצעתי התבסס על ראיה הוליסטית, הנשענת על הבנת יחסי התלות ההדדית בין גוף לנפש ובין מטפל למטופל. מטרתה של גישה זו נבעה מתוך רצון לתקן את האיזון שהופר במערך האנרגטי האנושי, הנגרם כתוצאה ממצבים פיזיים, ממחשבות, מרגשות ומהרגלי תזונה, תוך נסיון לעסוק במניעת המחלות לפני הופעתן. מתוך ההכרה בתלות ההדדית של המימד הפיזי והרובד הנפשי, כל טיפול כלל אפשרות לשיחה תומכת, טיפול במגע ובדיקור וכן הכוונה תזונתית, בהתאם לצרכיה של העובדת הזרה.

במהלך השיח הטיפולי שבדרך כלל נערך לפני הטיפול בדיקור, ניתנה לגיטימציה לביטוי רגשות שליליים ועיבודם. מסגרת הקליניקה היתה מסגרת שבה העובדות אינן צריכות לחשוש לבטא את תסכולן, דאגותיהן וחוסר שביעות רצונן. שיח זה תמיד לווה בגילויי הערכה על החשיבות העצומה בעבודתן, ובביטויי התפעלות כנים מעמידתן האיתנה בקשיים, מתוך אמון שאלו יסייעו להן בהתמודדות עם לחצים יומיומיים. במהלך הפרויקט דווחו המטפלות שהשיחות תמכו בהפחתת רגשות הבדידות והדיכאון שאותם חוו. מאחר והרפואה הסינית, המהווה חלק ניכר מהבסיס הפילוסופי לפרויקט זה, רואה את הגוף הפיזי, את ההכרה ואת הרוח כרצף, היא אינה מבדילה בין המרכיב הגופני והמרכיב המנטלי-פסיכולוגי. אספקטים פסיכולוגיים יכולים להוביל לסימפטומים סומטיים, כפי שמחלות גופניות יכולות לגרום לחוסר איזון ברמה הפסיכולוגית (;Hammer, 2005 Larre & Rochat De La Valle'e, 2005). הבנה זו תורגמה על-ידי בדיקור עצמו בנקודות אנרגטיות אשר השפיעו על המערך הרגשי והפיזי, לצד בניית חסרים חיוניים והשבת יכולת הריפוי העצמית של הגוף באופן שימנע מחלות בעתיד. טיפול זה עזר בהגברת תחושת החיוניות, הערנות והמרץ של המטפלות, תוך הפחתה בעוצמת ובשכיחות כאבי השלד מהם כולן כמעט סבלו.

טכניקות המגע והאקופרסורה שבהן עשיתי שימוש אפשרו לי, כמטפלת, להגיע לאבחנה מדויקת ולהבין את מצבן הפסיכו-פיזי של המטפלות שהשתתפו בפרויקט, למוסס ולרופף הצטברויות פיזיות ואנרגטיות חוסמות הגורמות לכאב ובה בעת להעצים את פעולת הטיפול בדיקור (קיו קיט, 2002; Pa'los, 1972). מאחר והמטפלות דווחו על חסך במגע פיזי עקב המרחק הרב שלהן ממשפחתן ומקרוביהן, לטיפול זה היתה גם השפעה בהפחתת תחושת הבדידות של המטפלות, מאחר והוא ענה באופן חלקי על מחסור זה.

מקוצר היריעה לא אפרוש בכתבה זו את הסיפור האישי ואת התהליך הטיפולי שעברה כל אחת מן העובדות הזרות שלקחו חלק בפרויקט, אך לצורך המחשה אתן תאור חלקי מטיפולה של סווטלנה (שם בדוי), אשה בת 52 שהגיעה ארצה לפני כארבע שנים מרומניה. בין סווטלנה ובין הקשיש שעמו היא מתגוררת נרקמו יחסי קרבה עמוקים והיא יודעת כי היא מהווה מקור אדיר לנחמה ולשמחה עבורו. אנרגית החיים העדינה שהיא הכניסה אל הבית, הקשר המיידי הטוב שנוצר בינה ובין המשפחה כולה, אהבתה למזג האויר הישראלי היו מהפך של ממש עבור הקשיש. עם זאת, העבודה הפיזית הקשה והדאגה לבנותיה החיות בחוץ לארץ ותלויות בפרנסה שהיא מספקת להן, נותנות בה את אותותיהן. בלילות היא נתקפת בעצב עמוק ומתקשה להרדם, ותשישותה מגבירה את עצבנותה ואת התנודתיות הרגשית שלה שנוטה אף לבכי. במקביל היא דווחה על כאב עז בכתף שמאל שהגביל אותה בתנועה, הקשה עליה במטלות היומיום וגרם לה להתעורר בשעות המועטות שבהן היא הצליחה לישון.

כל פגישה עם סווטלנה החלה בשיחה טיפולית של 30 דקות, אשר שמשה אותה בעיקר לשיתוף, לביטוי רגשי ולהתייעצות בתחומים רגשיים ומעשיים. בדופק של סווטלנה ניכר חוסר איזון במחמם העליון בין אנרגית המתכת של הריאות ואנרגית האש של הלב. רגש העצב והמועקה שחשה מצביעים אף הם על האיכות המכווצת של המתכת, הגורמת להפרעה בסירקולציה ובהפצת ההשפעות הפיזיות והרוחניות במחמם העליון. כווץ זה קשור כמובן לאזור הכתפיים, כאשר העובדה שהכאב היה ממוקד בכתף שמאל מצביעה ביתר שאת על הקשר לאנרגית הלב.

בטיפול עבדתי על ריפוף אנרגית המתכת באופן שיתמוך בויסות אנרגית בית החזה ובהשבת רגש השמחה המשויך ללב. דוגמה לנקודה שהיתה בעלת השפעה רבה בטיפול היא 16 KID, כמו גם 23 GB שתמכה בהרחבת השרירים הבין-צלעיים העוטפים ומגינים על בית החזה כמושב הרגשות. כמובן שבמקביל היה צורך לחזק גם את אנרגית הכבד על מנת שזו תתמוך בתנועת ההתרחבות של הריאות, לדוגמה על ידי 14 LIV 'שער תקווה', המאפשרת התחלה של סירקולצית אנרגיה חדשה בעת שהיא מזינה את 1 LU. תשומת לב ניתנה גם לקשר שבין אנרגית הריאות לזו של הקיבה ושל הטחול, על מנת לתמוך בבניית הצ'י.

מצבה של סווטלנה הלך והשתפר מטיפול לטיפול וההקלה שלה היתה משמעותית ביותר. היא עשתה שימוש רב בשיח הטיפולי והגיבה טוב לדיקור. המועקה שחשה פחתה, היא החלה לישון שעות מרובות יותר ובהדרגה הלך ופחת הכאב בכתף ממנו סבלה.

הצלחת הטיפול במקרה של סווטלנה לא היתה יוצאת דופן בפרויקט. השיפור ברווחה הנפשית והפיזית שהציגו המטפלות היתה מרגשת מאד והשילוב שבין הפרקטיקה של הרפואה הסינית הקלאסית וזו של העבודה הסוציאלית, הסתברה לי כבעלת יכולת מרפאה באופן יוצא דופן. בימים אלה אני מנתחת את המידע שאספתי במהלך הפרויקט, החל מדווחי העובדות מפגישה לפגישה וכלה בשינוי שניכר במדדי האבחון הפסיכו-פיזיים, כמדדי הדופק והלשון של כל אחת מהן. איסוף וניתוח מידע זה יאפשר לי לבצע הערכה סיסטמתית של התהליך הטיפולי, השפעתו ומידת יעילותו באופן שיתרום לשיפור תכנונם של פרויקטים דומים בעתיד.

מקורות ביבליוגרפיים
איילון, ל. (2009). פחדים והתממשותם: חוויותיהם של קשישים ובני משפחותיהם מהחיים עם עובדים זרים המטפלים בקשישים. גרונטולוגיה לו (4), 99-110.
בר-טור, ל. (2010). מי מטפל במטפל? מיומנויות מקצועיות ורגשיות של המטפלים בזקנים. גרונטולוגיה לז (2-3), 69-85.
דורון, י. (2005). עובדים זרים: סוגיית תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה. דורות: מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת, 81, 40-43.
לוברט, א., סגל, ר., פנקין, מ., מג'ר, ז'. וליבוביץ, א. (2009). הערכת נטל הטיפול על המטפל העיקרי בחולה שיטיון. הרפואה 148 (8), 520-523.
פורת, א. ויקוביץ, א. (2010). דפוסי היחסים בין מטפלת זרה לזקן מטופל והשפעתם על שביעות רצונו מן היחסים ומן הטיפול. מגמות, 46 (4), 575-579.
קיו קיט, ו. (2002). ספר הזן השלם. ת"א: הוצאת יבנה.
שור, פ. ווייס, י. (2011). עובדים זרים בישראל בעידן הגלובליזציה – היבטים בריאותיים ורפואיים. ביטחון סוציאלי, 86, 41-62.
שחם, ל., קושניר, ת. ובכנר, י. (2011). שחיקת מטפלות בית: גורמי סיכון והמלצות למניעת התופעה. גרונטולוגיה לח (1), 91-110.

Ayalon, L. (2009). Family and family-like interactions in households with       round-the-clock paid foreign carers in Israel. Ageing and Society, 29, 671-686.

Hammer, L. (2005). Dragon Rises, Red Bird Flies – Psychology & Chinese Medicine. Seattle: Eastland Press.
Karner, T.X. (1998). Professional caring: Homecare workers as fictive kin. Journal of aging studies, 12 (1), 69-82.

Larre, C. & Rochat De La Valle'e, E. (2005). The Seven Emotions. Paris- London: Monkey Press.
Pa'los, S. (1972). The Chinese Art Of Healing. Herder and Herder.

פורסם לראשונה באתר סינית: רפואה סינית ביוני 2014

אחסון אתרים