מאת: גאיה בשן

כעס אינו בהכרח פתולוגי, זוהי איכות חיונית ונחושה, הנחוצה לקיום תנועת החיים. איכות זו מצויה בשיאה בחודשי האביב, בהם באה לידי ביטוי תנופת הדברים כלפי מעלה בעת פריצתם מהחורף. אך כשתנועה זו הופכת פתולוגית היא באה לידי ביטוי באיכות צ'י אגרסיבית ואלימה העלולה לגרום לנזק פסיכו-פיזי עמוק.

גיא (שם בדוי), בן 30, הגיע אלי לטיפול בתלונה על תחושת רעד פנימית וחוסר סבלנות ניכר הגורם להתפרצויות כעס תכופות. כסטודנט למשפטים, ו"פרפקציוניסט קיצוני" לדבריו, הוא לומד עד שעות הלילה המאוחרות ומתעורר בחמש בבוקר חסר שקט, ללא תחושת עייפות אך גם ללא תחושה שהיתה לגופו מנוחה. הוא זקוק לתנועה תמידית, מתאמן כל יום בחדר כושר, אך גם לאחר האימונים הוא אינו מרגיש לאות. בשנתיים האחרונות הוא סובל מקושי בנשימה, מטשטוש ראיה ומחום עז דווקא בזמן שאיננו מצוי בפעילות פיזית.

הכעס כרטט אנרגטי טבעי

כדי להבין את מקורו של רגש הכעס הפתולוגי, יש להבין קודם לכן את הכעס כרטט אנרגטי טבעי, הדרוש ליצירת תנועה חיונית המאפשרת שינוי. ברפואה הסינית הכעס הוא כוח חיים עמוק השוכן באיבר הכבד, המשויך לפאזת העץ. התנועה הקיימת בכבד הנה של פריצה מעוררת מהפנים כלפי חוץ, המאפשרת הפצה וחדירה לכל מקום. תנועה זו בטבע מבטאת את השתנות הצ'י מיין ליאנג כפי שהיא משתקפת במעבר מהחורף לחודשי האביב, הנקראים "נביעה החוצה והצגה לראווה". מדובר בזמן הנביטה המאפשר שינוי וטרנספורמציה ממעמקי החורף.אותה החיוניות המתגלמת באביב, מתורגמת בגוף לסירקולציה חופשית של רגשות. בכל אדם מתקיימות תמיד תנועות רגשיות של פחד, שמחה, עצב, כעס וכדומה, רגשות שצריכים להימצא בתנועה חופשית. מאחר והכבד אחראי על זרימה חלקה של אנרגיה ודם בגוף, יש לו גם חשיבות רבה בתנועת הרגשות. כשרגש תקוע, הצ'י שלו יהפוך לפתולוגי. כך, אם החורף לא מזין באופן מספק את האביב, שבו לעץ יש את השליטה המקסימלית בגוף, התנועה האלימה הטמונה בטבעו של הכבד עלולה לגרום לנטייה לכעס.

כווץ והתרחבות – ריקוד העץ והמתכת

לשם העמקה בתהליך זה יש להבין את מודל חמשת הפאזות ומעגלי ההזנה והבקרה, המתארים את תנועת הבניה והנטיה מרסנת של כל פאזה (ראה מאמרי על דיכאון). במעגל ההזנה תנועת העץ נובעת מהמים, הנותנים לו כוח מעגן ומקרר. כשעוצמת העץ אינה מעוגנת יופיעו סימפטומים של רעד, חוסר יציבות רגשית, סחרחורות, בחילות, גיהוקים, אלרגיה ותופעות אוטואימוניות. מאחר ותנועת העץ היא לעבר האש, ובמעגל ההזנה הכבד מזין את הלב, כאשר האנרגיה היאנגית של הכבד מאוד אלימה הדבר עלול לגרום לשבץ מוחי או להתקף לב.

האנרגיה המרסנת את תנועת העץ במעגל הבקרה היא זו של פאזת המתכת. כאן מתעוררת השאלה האם יש יותר מדי או פחות מדי בקרה מווסתת לעץ, מפני שישנם שני ביטויים לכעס: האחד הוא זה הפורץ החוצה, בעוד שהשני מופנם ומודחק. כוח ההתכנסות של המתכת מאפשר יצירת גבולות עבור תנועת הצ'י הקיימת בעץ כך שלא יתפזר. כשאין מספיק מתכת לויסות תנועת העץ, תהיה התפשטות-יתר שתוביל לחום ולהפעלה מוגזמת של פאזת האש. במצב זה, הכעס נושא את הצ'י כלפי מעלה, הלב שניזון ישירות מהכבד עלול להיפגע, והאדם יהפוך נסער, עצבני, יסבול מאינסומניה או מחלימה מרובה. במקביל, משום שמרידיאן הכבד מגיע עד לקודקוד הראש, מצב זה יכול לגרום לוורטיגו, לראיה מטושטשת, לדימום מהאף, לכאבי ראש ולצפצופי-אוזניים.

לעומת זאת, כאשר יש עודף מתכתיות, הדבר חוסם את ויטליות הכבד. חסימה זו הופכת לכעס מודחק ומובילה לעצירות פיזית ומנטלית, לדכדוך, לשרירים נוקשים ולתחושה לא נוחה בגרון. מצב זה יכול להיגרם גם עקב מחשבות אובססיביות ודאגות שהכבד אינו מצליח לעבד לתוכניות, היוצרות חסימה בתנועת הצ'י והדם, ולפיכך גם הפרעות בדימום הויסתי, קושי להיכנס להריון וכאב בחזה לפני המחזור. הכבד מושפע גם מעצב ומצער, המשויכים לתנועת המתכת בכלל ולאיבר הריאות בפרט, וכאשר רגשות אלה נתקעים בכבד, האדם יהיה חסר ויטליות ויחוש קשיי נשימה. הדחקה או תקיעות רגשית מעין אלה יובילו להתפרצויות כעס פתאומיות שיגרמו לפגיעה בפאזות האדמה והמתכת ויתבטאו באסטמה ובתופעות של מעי רגיז. במקביל, משום שתנועתו הטבעית של הכבד כלפי מעלה חסומה, תהיה תנועה מטה אל עבר הכליות ויופיעו סימפטומים של בריחת שתן ופחדים, תופעות שפעמים רבות נזהה אצל ילדים.

כעס כניסיון לפתוח מעברי אנרגיה שנחסמו

כעס יכול להתעורר לא רק כתוצאה מנסיבות פסיכולוגיות-רגשיות, אלא גם כתוצאה ממצב פיזי, כניסיון של הגוף לפתוח מעברי אנרגיה חסומים ולתמוך בתנועה חופשית שנחסמה. לדוגמה, אם יש מחסור ברמת הדם, הכבד יהיה ריק והדבר יכול לגרום לפחד, בעוד שאם יש מחסור ברמת הצ'י של הכבד יהיה קושי לבצע שינויים ו"לדחוף את החיים קדימה". מאחר וברפואה הסינית הצ'י והדם הם בלתי נפרדים, כאשר הצ'י נע בחופשיות הדם נע בחופשיות וכאשר הצ'י מצוי בסטגנציה תנועת הדם חסומה. לכן האיזון בין צ'י ודם בכבד הכרחיים כדי להבטיח תנועה נכונה של האנרגיה היוצרת את המערך הרגשי.

באבחון הדופק והלשון ניכר היה שהמתכת של גיא עוצמתית וחוסמת את תנועת הצ'י בגופו. כליאה זו של האנרגיה גרמה לתחושת הרעד הפנימי, וההתפרצויות שעליהן דיווח היוו תגובת-נגד לשם שחרור החסימה. המתכת באה לידי ביטוי גם בפרפקציוניזם של גיא ובקשיי הנשימה המעידים על תנועת הריאות שהתכווצותן קשורה למתכת, בעוד שהתרחבותן תלויה בהתפשטות העץ. הפעילות הספורטיבית התמידית של גיא נבעה מכך שכוח השרירים הוא הביטוי הגופני של תנועת העץ. הנעת האנרגיה באמצעות פעילות פיזית אפשרה לגיא לתמוך בתנועת העץ המצויה בחסימה. בעוד שכוח השרירים הוא הביטוי היאנגי של הכבד, הראיה מעידה יותר על מצבו הייני של הכבד ועל כמות התמציות שבו. טשטוש הראיה של גיא נבע מכך שהכבד סבל מחוסר תנועה, ולכן נוצרה בו ויברציה פנימית שגרמה לחום. חום זה, שעליו העיד גיא, כילה את הדם שבכבד ולא אפשר הזנה מספקת לעיניים.

האסטרטגיה הטיפולית בה נקטתי היתה ריפוף האנרגיה המתכתית ותמיכה בהנעת אנרגית הכבד ויכולת התרחבות העץ, באמצעות דיקור, חימום במוקסה (עלי לענה המשמשים לחימום ולחיזוק) ותרגילי נשימה. טיפולים אלה לוו בתמיכה באנרגית האדמה באמצעות דיקור והכוונה תזונתית, מתוך הבנה שפתיחת הסטגנציה עלולה לגרום לעץ לבקר בעוצמה רבה מדי את האדמה. בתגובה לטיפול חש גיא הקלה בתחושת הרעד הפנימי והצורך בתנועה תמידית שכך. לאחר שהכווץ פחת התחלתי לחזק את רמת הדם של גיא באמצעות פורמולת צמחי מרפא שאפשרה את הזנת הכבד וכפועל יוצא את הזנת הלב והעיניים. חוסר השקט שחש גיא הלך ופחת וחזרה אליו תחושת המנוחה לאחר שינה. בעקבות פתיחת הערוצים האנרגטיים והסדרת מערכת היחסים בין המתכת והעץ הכעס פסק, והזנת האדמה ובניית רמת היין נועדו לשמש כטיפול שימנע את חזרתו.

פורסם לראשונה במגזין הבריאות של חברת ביטוח הראל ביוני 2011