הרפואה הסינית פיתחה מאז ימי קדם הבנה מורכבת של מצבו הפיזיולוגי, הפסיכולוגי והאנרגטי-רוחני של האדם. נקודת המוצא של גישה זו רואה את מקורה של כל תופעה ביקום ב'אחד', חובק-כל, חסר צורה, נטול מאפיינים, הוויה טהורה מופשטת אשר בה גלומים כל הפוטנציאלים, ה'דאו'.
ברפואה הסינית אחדות זו נחלקת לשניים – יין ויאנג, שהנם שני הקטבים של האחד המוחלט ומשמשים לתיאור ולהסבר תהליכי השינוי המתמיד בטבע, ובעזרתם אפשר להגדיר ולהסביר תופעות הן ביקום כמקרוקוסמוס והן באדם כמיקרוקוסמוס. הדואליות של שני קטבים אלה יוצרת את הכח השלישי שהנו האנרגיה, הצ'י, המייצג את כח החיים החיוני באדם. באופן זה, היצירה וההתהוות נתפשת כתוצאה משילוב ופעולת גומלים בין יין, יאנג וצ'י.
חמשת הפאזות עץ, אש, אדמה, מתכת ומים, נובעות מתוך משחק קוסמי זה, ומשמשות לשם הבנת המציאות. לכל פאזה מיוחסות איכויות של טמפרטורה, צליל, עונה, טעם, אקלים, כמו גם איבר חישה מייצג ועוד, המתארות את ההשפעה שלו על הגוף הפיזי כולו. כל תופעה בעולמנו מורכבת מאותן חמש פאזות, ויכולה להיות מסווגת בהתאם לדומיננטיות של היסוד המרכזי השולט בה. מודל זה מאפשר הבנה של אספקטים ורבדים רבים הקשורים למצבי בריאות ולחולי, המעידים על אופי הטיפול הנחוץ לכל אדם באופן אינדיבידואלי.
הרפואה הסינית שמה דגש על הבנת היחסים בין האיברים, הבאים לידי ביטוי בסימנים ובסימפטומים מגוונים הנגלים ברובד הפיזי, הרגשי והמנטלי של האדם. באופן זה, איברים מתוארים ב|מונחים של דפוסים והשפעתם ולא במונחים של סטרוקטורה אנטומית. האיברים המהווים בני זוג ייני ויאנגי ומשויכים לפאזה כלשהי נתפשים כקשורים זה לזה באמצעות מרידיאנים פנימיים וחיצוניים, המהווים את המיפוי האנרגטי של הגוף. מרידיאנים אלה הנם רשת נתיבים תלת-מימדית עדינה בגוף, מקשרת ומאזנת את המבנים והחומרים השונים, את האיברים ואת ספֵרות ההשפעה השונות. בתוך מערכת המרידיאנים קיים מספר רב של סוגי מרידיאנים, המחוברים באופן פנימי לאיברים ובאופן חיצוני לרמת העור. השפעה באמצעות המרידיאנים אפשרית על ידי נקודות ריכוז אנרגיה רבות עֹוצמה הקיימות על-גביהם, ולכל נקודה יש איכות תרפויטית ייחודית ותכונות ריפוי בעלות מטרה שונה.
כאשר הזרימה במרידיאנים היא הרמונית ואיננה נתקלת במכשול, מתקיים מצב של בריאות תקינה, אך כאשר הזרימה דרך אחד מן הערוצים משתבשת (מואצת, מואטת או אינה מתקיימת עקב חסימה), עלול להתרחש מצב של חוסר איזון או מחלה. כאשר מזהים איזה מערוצי הזרימה נפגע, ניתן לאבחן את מקורן של המחלות ולטפל בהן. כתוצאה מאופן הראיה האינדיבידואלי מחד ומנקודת המבט ההוליסטית מאידך, הטיפול מאפשר לגוף להגיע לאיזון תוך השלוות ההכרה.
