מאת: גאיה בשן
בימים אלה מתחוללת סערה ציבורית סביב החלפת תרופת האלטרוקסין הותיקה לטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס בתרופה חלופית. עקב החלפת ההרכב הכימי של התרופה, מטופלים רבים יצאו מאיזון הורמונלי וסובלים מתופעות לוואי מטרידות, ללא אופציות רפואיות קונבנציונליות אחרות. לרפואה הסינית הקלאסית יש הבנה מעמיקה ומענה יעיל לטיפול במצב זה.
בלוטת התריס (בלוטת המגן, תירואיד) מייצרת ומפרישה הורמוני T4 ו- T3 בתגובה להפרשת הורמון TSH מההיפופיזה. הורמוני התירואיד חשובים ביותר לתפקוד תקין של מערכות גוף רבות ואחראים על קצב המטבוליזם: הם מעלים את תפוקת הלב, מגבירים את התנועה הפריסטלטית במערכת העיכול, תומכים בתהליכי פירוק ובניה של עצם, מגרים את מרכז הנשימה במוח כך שיהיה רגיש יותר לירידה בחמצן ולעליה בפחמן דו-חמצני, מפרקים שומן ומעודדים יצירת גלוקוז המנוצל ליצירת אנרגיה, מאפשרים תגובות מהירות יותר, מעלים רגישות לרצפטורי בטא כך שיקלטו אדרנלין בקלות ומאפשרים שחרור חמצן מההמוגלובין בקלות.
תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) נגרמת לרוב עקב בעיה ראשונית בבלוטה, שאינה מייצרת הורמוני תירואיד. בבדיקות דם יתקבלו ערכי T4 ו- T3 נמוכים וערכי TSH גבוהים, תוצאות המעידות על ניסיון של ההיפופיזה לגרות את בלוטת התריס לעבוד. מצב זה נגרם לרוב עקב דלקת לא זיהומית בבלוטה כתוצאה ממחלה אוטואימונית הנקראת השימוטו, במהלכה נוגדנים תוקפים את הבלוטה והופכים אותה ללא-תפקודית. תת פעילות יכולה לנבוע ממצבים רפואיים נוספים, כגון מתן יוד רדיואקטיבי במצבי פעילות יתר של הבלוטה, דלקות זיהומיות, סרטן ועוד. הסימפטומים האופייניים לתת פעילות הנם עייפות, עליה הדרגתית במשקל, אי-סבילות לקור, עצירות, כאבי שרירים ומפרקים, הפרעות מחזור, נשירת שיער, עור יבש וקצב לב איטי.
מפלט אחרון לפני טיפול תרופתי
אנה (שם בדוי), אשה בת 46, הגיעה אלי מדוכדכת מאד עקב עייפות הולכת וגוברת ממנה היא סובלת בשנה וחצי האחרונה. למרות שהיא הולכת לישון כבר בשעת ערב מוקדמת, היא חייבת לישון שעתיים-שלוש במהלך היום כדי להמשיך לתפקד. למצב זה מתווסף בלבול וחוסר ריכוז, עצירות הגורמת לתחושת כבדות פיזית, חוסר חיוניות ורתיעה מקור, הגורמת לה לישון במהלך חודשי הקיץ בסלון, משום שאינה יכולה לשאת את המזגן שמדליק בן זוגה בחדר השינה. לדבריה, מצב זה מחבל בכל תחומי חייה, החל מתפוקתה במקום עבודתה החדש, וכלה ביחסיה עם חברים קרובים המתלוננים שאינה מוצאת זמן להפגש עימם כבעבר. לפני כחצי שנה עשתה בדיקות דם שהצביעו על כך שערכי תפקוד בלוטת התריס שלה נמוכים ורופא המשפחה יעץ לה להתחיל לקחת את תרופת האלטרוקסין לאיזון תפקודי הבלוטה. בעבר היא דחתה את הצעתו מתוך חשש להיות תלויה בכדורים לכל חייה, ופנתה אלי לטיפול כמפלט אחרון לפני צעד זה.
לשמור על האש הפנימית
מבחינת הרפואה הסינית, ניתן לדמות את בלוטת התריס לשֶמֶש של הגוף, התומכת בכל מערך החיים. מיקומה האנטומי של הבלוטה בצוואר, מקום כניסה משמעותי של יאנג אל הגוף, מצביע על חשיבות קיומן של איכויות יאנגיות כמו תנועה, אקטיביות, חוזק, מהירות, קלות וחום לפעילותה התקינה. מצב של היפותירואידיזם משקף תוצאה של חוסר באנרגיה יאנגית זו, הבא לידי ביטוי בעודף יחסי באיכויות הייניות של קור, איטיות וכבדות אנרגטית. ואכן, אנרגיה של אש דרושה לכל רמות התפקוד ולכן נחלק הגוף ברפואה הסינית למחמם עליון, אמצעי ותחתון. כך, בעוד שהאש של המחמם התחתון מיוחסת לייצור ה TSH בהיפופיזה, אש המחמם האמצעי קשורה לחילוף חומרים ולייצור הורמוני תירואיד בבלוטת התריס באופן ישיר.
הבנה זו מכוונת לכך שבלוטת התריס קשורה באופן הדוק למרידיאן הטחול, שהנו בעל חשיבות רבה בבניית ובשימור האש של המחמם האמצעי. הטחול אחראי לתהליכי התמרה של חומרי תזונה לדם ולאנרגיה, לנשיאת הצ'י כנגד כֹּח הכבידה ולבהירות רעיונית. חולשה של אנרגית הטחול גורמת לפגיעה בחילוף החומרים ולהיווצרות ליחה, המכבידה על התנועה החופשית. עובדה זו מסבירה מדוע אנשים כה רבים בחברה המערבית סובלים מתת פעילות של בלוטת התריס. בעוד שבתורות הרפואה שצמחו במזרח ניתן דגש מרכזי לאש של מערכת העיכול, בחברה המערבית אין לכך התייחסות מיוחדת. כבר מילדות אנו מקררים את עצמנו יתר על המידה במזגנים, במשקאות קרים, בתזונה לא מבושלת ובגלידות, מצבים המכלים את רמת היאנג בגופנו ומחלישים את אש מערכת העיכול.
סלט טרי הוא לא בהכרח בריא
כבר באבחנה הראשונית שערכתי לאנה ניכר מחסור משמעותי באש ובאנרגית יאנג. הדופק שלה היה חלש, עמוק ואיטי והלשון היתה חיוורת, רחבה, חסרת טונוס ובעלת סימני שיניים המעידים על חוסר באנרגיה. כששאלתי את אנה מה היא אוכלת במהלך היום נדהמתי לשמוע כי התפריט שלה מתבסס על סלטים, פירות ומוצרי חלב, מתוך מחשבה שמזונות אלה קלים לעיכול ויסייעו לה לרזות. הסברתי לאנה כי היפותירואידיזם הנו מצב של חוסר חום, ולכן אכילה של מזון-נא ולא מבושל, כמו גם אכילת מזון ישירות לאחר הוצאתו מהמקרר, מחמירה את חוסר האיזון בין יין ליאנג (ואת תת פעילות הבלוטה, במונחי הרפואה המערבית). סיכמנו שכדי לבנות מחדש את אנרגית היאנג, להקל על העיכול ולאפשר ספיגה טובה יותר מהמזון היא תתחיל לאכול מזון מבושל, מוקפץ, מאודה או אפוי, שהנו בעל אנרגיה חמה, תוך הוספת תבלינים מחממים כגון כורכום, כמון, ג'ינג'ר, אגוז מוסקט, פלפל שחור, אניס, קינמון ופפריקה.
במקביל לשינוי התזונתי, טיפלתי באנה באמצעות דיקור בנקודות המעוררות מחדש את אנרגית האש תוך תמיכה באדמה, מאחר שבשלב מאוחר יותר של הטיפול נוכחתי לדעת שנפגעה מאירוע טראומתי שערער את פאזת האדמה (פיטורים פתאומיים מהעבודה) ויתכן שאף היווה קטליזטור להתחלת מנגנון המחלה. בטיפולים רבים עשיתי שימוש במוקסה, שהנו צמח חריף וחם, איכויות המאפשרות לו לחמם את מערכת המרידיאנים ולטפל במצבים הנובעים מקור, מחוסר תנועה, מחולשה כרונית ומעייפות. המוקסה מוצתת ומוחזקת מעל לגוף, ובכך נוצרת השפעה חזקה המעוררת זרימת צ'י ומחזקת את רמת היאנג בגוף.
לאחר מספר חודשי טיפול הפסיקה אנה להרגיש את הדכדוך התמידי שהיתה שרויה בו, הכבדות הפיזית פחתה והחיוניות חזרה לדופק וללשון. ככל שהתמידה בתזונה החמה נעלמה תופעת העצירות והיא החלה לדווח על חזרתה של יכולת הריכוז אותה הכירה בעבר. היא הקפידה לצאת כל יום להתחמם בטיול קצר בשמש ונרשמה שוב לקבוצת ההתעמלות שאותה זנחה, פעילות שתרמה לתנועת האנרגיה הפנימית שלה. כאשר הגענו למצב שבו אנה לא היתה זקוקה עוד לשינה במהלך היום ושנת הלילה סיפקה לה תחושת ערנות היא עשתה בדיקות דם, וגילתה לשמחתה כי ערכי הורמוני התירואיד וה – TSH חזרו לטווח הנורמה.
המקרה של אנה מדגים כי הטיפול באמצעות הרפואה הסינית הקלאסית תומך באנשים הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס ומאפשר שיפור במדדים המעבדתיים של רמות הורמוני התירואיד. עם זאת, גם אנשים שבלוטת התריס שלהם אינה תפקודית באופן מוחלט יכולים להיעזר ברפואה זו לשיקום תפקודי היאנג בגופם, כך שלמרות שאין להם הפרשה של הורמוני תירואיד, התפקודים הפיזיים שהנם באחריות הבלוטה יכולים להשתקם.
פורסם לראשונה במגזין הבריאות של חברת ביטוח הראל בינואר 2012